תזונה נכונה לפי השימפנזים 

תזונה נכונה לפי השימפנזים

האם יש דרך לאכול ששומרת על חיוניות, משקל ובריאות ללא מאמץ? האם שמירה על בריאות ומשקל חייב להיות מאבק? איך יודעים מה בריא ומה לא?

חברות המזון והתרופות הגדולות היום משגשגות, אבל בני האדם שצורכים את המוצרים שלהם נמצאים במצב פחות טוב. הסטטיסטיקה היום בארצות הברית אומרת שאחד מתוך כל שתי אנשים הולכים לחלות בסרטן.

במקום לנסות להמציא מחדש את הגלגל, יש לנו אפשרות להסתכל בטבע, על יצורים שדומים לנו ב99.4% מהחומר הגנטי, וללמוד מהרגלי ההזנה שלהם.

הגישה הכי טבעית לתזונה נכונה

ידעתם שאנחנו חולקים 99.4% מרצפי ה-DNA שלנו עם השימפנזים? השימפנזים גם חולקים איתנו את אותם 3 קבוצות דם A, B, ו O.

מבחינה גנטית, אנחנו קרובים יותר לשימפנזים מאשר לכל בעל חיים אחר. ההבדלים בינינו הם לא אנטומיים אלא בעיקר ההתנהגותיים.

כמעט כל הענפים הרפויים מנצלים טוב את השימפנזים למחקרים. מחקרים על השתלת רקמות, צהבת, מחלות זיהומיות כמו איידס, מלריה, והפרעות ניוונית כרוניות של מערכת העצבים המרכזית (כמו פרקינסון ואלצהיימר) מתבצעים על שימפנזים. היחס הפילוגנטי הקרוב בין שימפנזים לבני אדם איפשר גילויים מדעיים כמו גורם ה Rh ופיתוח של חיסון נגד הפוליו.

אז חי לו קוף השימפנזה בנחת ובבריאות...עד שהחוקרים באים ומתחילים להחדיר לו כל מיני וירוסים ומחלות. למה? כדי להציל את האנושות מאותם מחלות שנגרמו בעיקר....מהתפריט ואורח החיים שלנו.

יש מעט מאוד חוקרים שחוקרים איך לחיות אורח חיים בריא, דבר שיכול למנוע מחלות ובעיות בריאות, השמנת יתר וגם שימפנזים אומללים. המחקרים הרפואיים מתמקדים בעיקר על פתרון הסימפטום או התוצאה, המחלה, ולא על פתרון השורש, סגנון החיים והתזונה.

כאשר משפחת בוטנקו התחילה לחוות ירידה בבריאות על התפריט הקיים שלהם, האם ויקטוריה, סופרת הספר "ירוק לחיים", התחילה לחקור את נושא התזונה. לאחר שהיא גילתה את הקירבה הגנטית והשימוש של שימפנזים במחקר רפואי, היא שאלה את עצמה אם אנחנו באמת קשורים לשימפנזים באופן הדוק כל כך, והקרבה הזאת היא קריטית כל כך לבריאותנו, למה לא להפוך את כיוון המחקר? במקום להרעיל את השימפנזים במחלות הגרועות ביותר שלנו, למה שלא נלמד מהם איך לאכול בצורה הטבעית ביותר ובכך נמנע מעצמנו את המחלות?

במקום לגרום לשימפנזים להיות חולים, למה לא ללמוד מהם את הסוד לתזונה טבעית ובריאה יותר?

הרגלי האכילה של שימפנזים יכלים לפתוח צוהר לתזונה המתאימה ליצורים דומים לנו, שחיים בצורה טבעית ועדיין לא גילו אלכוהול, סוכר מזוקק, קמח לבן ומרגרינה. זה יכול לעזור לנו להבין טוב יותר את הצרכים התזונתיים שלנו.

אז מהם המרכיבים התזונתיים שיש בדיאטה ממוצעת של שימפנזה?

איך דיאטה של שימפנזים עוזרת לנו

שתי הקבוצות המזון העיקריות אצל השימפנזים הם פירות ועלים ירוקים. עלים ירוקים הם בדיוק עלים ירוקים ולא ירקות שורש כמו גזר, סלק, תפוחי אדמה או פירות לא מתוקים כמו מלפפונים, עגבניות, קישואים ופלפלים. השימפנזים אוכלים ירקות שורש רק במקרה של בצורת או רעב.

אם חצי מהדיאטה של השימפנזים מבוסס על עלים ירוקים, ואנחנו דומים להם כל כך, יכול להיות שגם אנחנו אמורים להוסיף יותר עלים ירוקים לתזונה היומית שלנו?

אם נשווה את הדיאטה המערבית הסטנדרטית לדיאטה של השימפנזים נגלה שאין הרבה במשותף. חצי מהתפריט של השימפנזים מורכב מעלים ירוקים, ויותר מחצי מהתפריט שלנו מורכב מפחמימות ומאכלים עמילניים שהופכים לסוכר. אנחנו אוכלים בעיקר דברים שהשימפנזים לא אוכלים בכלל, כמו מזונות עמילניים מבושלים, שמנים, חמאה, יוגורט, גבינה, המבורגר וכן הלאה. רוב הירקות שלנו הם שורשיים ושימפנזים בטבע כמעט לא אוכלים ירקות שורש (רק עלים ירוקים) אלא אם כן יש בצורת.

אז כמה עלים ירוקים אנחנו אוכלים ביום? כמה אנחנו מכירים את קבוצת המזון הזה, שמכיל ויטמינים, מינרלים, חלבון, חומצות אמינו וכלורופיל שמנקה את הדם?

ההערכה של ויקטוריה בוטנקו, (לפי כמות הפירות שאנשים על תפריט של אוכל נע צורכים ליום), היא שאנחנו צריכים להוסיף לתזונה היומית שלנו כשני צרורות גדולות של עלים ירוקים לנפש.

איך מוסיפים עלים ירוקים לתפריט?

ארבע סלטים ביום? גם הסלט הוא לא פתרון טוב. רוב בני האדם לא לועסים טוב את העלים הירוקים ובכך לא סופגים את מלוא הערכים התזונתיים. הערכים התזונתיים בעלים הירוקים נמצאים בעטיפת צלולוזה, שקשה לעכל אותה, ולרובנו אין את החומצה ההידרוכלורית בקיבה כדי לפרק את הצלולוזה.

תזונה נכונה לפי תורת השימפנזים עם שייקים ירוקים

ויקטוריה המציאה משקה חדש, גאוני ופשוט שנקרא רשק או שייק ירוק. מערבלים בבלנדר פירות, מים ועלים ירוקים להכנת משקה טעים מזין ואוהב לגוף. כאשר משתמשים בפירות אורגניים בשלים, השייקים הירוקים מכילים את כל מה שאנחנו צריכים מלבד B12.